פסק-דין בתיק תא"מ 21921-03-10

1.         בפניי שתי תביעות אשר הדיון בהן אוחד ותחילתן בשני הליכים נפרדים של "בקשה לביצוע שטר" אשר הוגשו בלשכת ההוצאה לפועל לביצועם של שני שיקים שנמשכו על ידי הנתבעת, האחד לפקודת התובע בתא"מ 51171-07-10 (להלן: "התובע מספר 1") והשני לפקודת התובע בתא"מ 21921-03-10, אביו של התובע מספר 1 (להלן: "התובע מספר 2").

2.         לאחר דיון בבקשה להארכת מועד ביום 16/1/2011, התקבלו הבקשות להארכת המועד ובהסכמה התקבלו גם ההתנגדויות לביצועם של השיקים והתיקים הועברו להליך של סדר דין מהיר והדיון בהם אוחד.

3.         המדובר בהתנגדויות כנגד ביצועם של שני שיקים. סכום השיק הראשון עומד על סך של 24,700 ש"ח, משוך לפקודת התובע מספר 1. ז.פ ליום 16/10/09. השיק השני משוך לפקודת התובע מספר 2 על סך של 24,300 ש"ח, ז.פ 11/9/2009.

4.         טענות התובעים :

            התובעים התנהלו באמצעותו של התובע מספר 1, אשר גם הגיש תצהיר עדות ראשית והעיד בפניי.

            לטענתו, ביקש לערוך את חתונתו באחד מאולמי האירועים שבבעלות הנתבעת ומשכך, העביר לידי מנהל הכספים של הנתבעת, מר גיא לוי סך של 49,000 ש"ח לאחר שזה שכנעו שיערוך לו את האירוע של השנה בגן האירועים "גני מרוויאס " שבבעלותה ואף הובטח לו שיזכה בהנחה משמעותית אם יעביר למר גיא לוי סך של 49,000 ש"ח במזומן.

            לגרסתו, הסכים להעביר לידי מר גיא לוי סך של 49,000  ש"ח בכפוף להמצאת אסמכתא כנגד העברת הסכום ולכן העביר לו האחרון את שני השיקים נשוא התביעה. התובע אף הוסיף וטען שלאחר מספר ימים כאשר שמע שמועות על כך שהנתבעת מעסיקה עובדים זרים ומסכנת בכך את האירוע החשוב בחייו, החליט לבטל האירוע ולדרוש כספו חזרה ועל אף שהובטח לו שיקבל כספו חזרה שכן לא קיים האירוע ב"גני מרוויאס", לא קיבל עד עתה המקדמה ששילם.

5.         טענות הנתבעת

            מנגד טענה הנתבעת שדין התביעה להידחות.

            לטענתה, עקב קשיי נזילות בתקופה הרלוונטית נאלצה לקחת הלוואות קצרות מועד לתקופה של עד כשלושה חודשים ואף נטלה הלוואות ממקור חוץ בנקאי.

            לפיכך, נטל בשמה מר גיא לוי הלוואה בסך של 100,000 ש"ח ממר אבי חסון במהלך חודש מאי 2009.

לגרסתה בכפוף להעברת הסך האמור במזומן, נתן בשמה מר גיא לוי 4 שיקים על סך של כולל של 100,000 ש"ח למר חסון ולאחר כחודש ביקש מר אבי חסון ממר גיא לוי להחליף את השיקים לצורך שינוי מוטב בשיקים וכך נעשה וכל ארבעת השיקים הללו  שהוחלפו נפרעו בבנק.

            כן טענה הנתבעת שמאחר ומר גיא לוי הירבה ללוות כספים ממר חסון, הוא בטח בו ולכן הסכים לתת לו השיקים החדשים מבלי לקבל את הישנים תחילה. כך גם הסתמכה הנתבעת על התחייבותו של  מר חסון שהודיע כי ישיב לה את השיקים תוך ימים ספורים ואף הודיע לה לאחר מספר ימים שאינו יודע היכן כל השיקים. בנוסף, הוסיפה וטענה הנתבעת שמר אבי חסון השיב לה את אחד השיקים שנתנה לו.

בנסיבות אלו משהוכח שההלוואה למר חסון נפרעה במלואה, טענה הנתבעת שאינה חייבת דבר לתובע וככל שיש לתובע טענות בגין אי פרעון השיקים עליו לפנות למר חסון.

6.         דיון

כהערה מקדימה אציין שבהתאם להוראות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 פסק הדין ינומק באופן תמציתי.

כאמור לעיל, בעניין הנדון המדובר בגרסאות עובדתיות שונות לקיומה של עסקת היסוד.

הנתבעת טענה באמצעות מר גיא לוי שנטלה הלוואה על סך של 100,000 ש"ח מאת מר אבי חסון ומנגד טען התובע שמדובר בשיקים שניתנו לו כבטחון על ידי התובעת לנוכח העובדה שנתן לה כמקדמה סך של 49,000 ש"ח לשם עריכת חתונתו באחד מגני האירועים שלה.

לעניין זה ציין שלום לרנר בספרו דיני שטרות, מהדורה שנייה עמוד 222: